איך להבדיל בין סוגי האישיות אינטואיטיבי וערני

Kyle’s avatar
מאמר זה הוא תרגום אוטומטי של AI, ולכן ייתכנו בו שגיאות או ניסוחים לא מדויקים. הגרסה המקורית באנגלית זמינה כאן.

סקרנים לדעת כיצד לפענח את תכונות האישיות של מישהו אחר? אמנם המבחן החינמי שלנו לאישיות הוא הדרך האידאלית לגלות זאת, אך לעיתים זה מרתק לנסות ולפצח את זה בעצמכם. במאמרים קודמים בחנתי כיצד ניתן להעריך את תכונות האישיות רציונלי, רגשי, מופנם ומוחצן אצל אנשים. כאן נתמקד בתכונות האישיות אינטואיטיבי (N) וערני (S). אשתף בכמה התרשמויות אישיות וגם בסיכויים מבוססי מחקר להתנהגויות בעולם האמיתי.

התבוננויות שלי על סוגי אינטואיטיבי וערני

מניסיוני, כדי להבין אם אדם נוטה יותר לתכונת אינטואיטיבי או ערני דרושה לרוב שיחה מעמיקה ומשמעותית. בתור מישהו עם תכונת אינטואיטיבי, שמתי לב שלשיחות עם אנשים בעלי תכונה דומה יש “וייב” ייחודי שמיד מורגש. אנחנו קולטים בקלות את הכיוון המחשבתי אחד של השני, והשיחה שלנו נוטה לזרום בהתלהבות מיוחדת. גם כשדעותינו שונות, מתגלה סגנון משותף שמלא בדימויים ספונטניים ורעיונות דמיוניים.

עם זאת, היעדרו של אותו “וייב” אינטואיטיבי מובהק לא בהכרח מצביע מיידית שהאדם השני הוא ערני. לא מעט גורמים עשויים לטשטש תכונות אישיות, כמו ביישנות או חוסר ביטחון (או התלהבות) חברתי. קשה לשפוט את אישיותו של אדם שלא חושף אותה בקלות. נוסף על כך, הייחודיות של אנשים עשויה לגרום להם לחרוג מ”נורמות סוגי האישיות”, דבר שמקשה בהתאמה להעריך אותם.

למשל, שמתי לב שExplorer (סוגי אישיות ערני וגמיש) מפגינים סקרנות שמקושרת אצלי באופן טיפוסי לתכונת אינטואיטיבי. מוחצנות וזהות חסרת שקט גם יכולות להניע שיחות מלאות דמיון וחיוניות – סימן היכר של החשיבה האינטואיטיבית התמיד־ספקולטיבית. יצא לי לפגוש אנשים יצירתיים במיוחד, שדמו מאוד לאינטואיטיביים, אך עם זאת בבדיקה גילו עצמם כבעלי תכונת ערני.

זו הזדמנות טובה להזכיר שאין תכונת אישיות שהיא אידאלית, וכל התכונות פרושות על פני ספקטרום. לכל אחד שילוב ייחודי של תכונות, ולכל תכונה יתרונות וחסרונות משלה. למעשה, הדרך הקצרה שלי לנחש האם מישהו הוא אינטואיטיבי או ערני לא תמיד מבוססת דווקא על תכונות חיוביות. מניסיוני האישי, לעיתים אינטואיטיביים נראים מעט מנותקים מהמציאות לעומת ערניים.

עם זאת, אין בכך כדי להצביע על גורם יחיד – זה ניכר בהשקפותיו, רעיונותיו, בחירותיו ואורח חייו של אדם. אינטואיטיביים נוטים לשלב דמיון כמעט בכל דבר, לעיתים אף בצורה שאינה מדויקת (כמו בלבול בין דמיון למציאות, או העדפת תיאוריות אידיאליסטיות על פני הסתברויות מוכחות). לכן, הדרך הראשונית שאני נוקט להבדיל בין אינטואיטיבי לערני היא לבדוק את מערכת היחסים הכללית שלהם עם המציאות המעשית.

שיחה יכולה לגלות לאן אדם מפנה בדרך כלל את המיקוד המחשבתי שלו, ולחשוף עד כמה הוא פרקטי, מציאותי, ואם כך – את נטייתו לאינטואיטיבי או ערני. מי שנוטה להפליג בנאומים על נושאים מופשטים או נישתיים, או מתעמק בפרטים איזוטריים ובאפשרויות עתידיות, קרוב לוודאי נוטה להיות אינטואיטיבי. מי שמתרכז בנושאים הרלוונטיים לחייו היומיומיים, מפגין חיבור חזק לסביבה המיידית, שומר על מטרות מעשיות וחסר עניין באי־סבירים, כנראה ערני יותר. אמנם יש יוצאים מן הכלל, אך מטריקת ה”פרקטיות/זיקה למציאות” משמשת אותי במדד גס להבחנה בין התכונות.

דרכים מבוססות נתונים להבחנה בין אינטואיטיבי לערני

היכן שאדם מקדיש את זמנו ואנרגייתו בעולם האמיתי עשוי גם לחשוף את תכונות האישיות שלו, במיוחד כשיש לו חופש להחליט מה לעשות. אמנם כל אחד יכול לאמץ תכונות או כישורים מחויבות (למשל, בעבודה), אך אישיותו האמיתית של אדם ניכרת כאשר אינו כבול להתחייבויות. התנהגותו של אדם לאורך זמן – כולל ענייניו הרבים, תגובותיו ובחירותיו – יכולה להצביע על תכונות האישיות שלו.

למשל, סוגי אישיות אינטואיטיבי נוטים לאהוב כתיבה פי שניים מבני תכונת ערני. האהבה לכתיבה יכולה להיות תכונה שניתן להבחין בה גם ללא היכרות מעמיקה, וכך לספק רמז פוטנציאלי. אם מישהו עוסק בכתיבה בתשוקה, ובעיקר בשעות הפנאי, יש סיכוי לא רע שהוא אינטואיטיבי.

ייתכן שתראו הבדל גם בדרך שבה אינטואיטיביים וערניים מקבלים החלטות ביומיום. אינטואיטיביים נוטים בכ-30 אחוזים יותר לומר שהם בודקים אופציות נוספות, גם כשמרוצים מהמוצר או השירות. ערניים, לעומתם, מסכימים פחות (גם כאן, בהפרש של כ-30 אחוזים) שיש טעם לשנות משהו שעובד היטב כבר עכשיו.

דוגמה מוחשית הממחישה את הדיכוטומיה בין אינטואיטיבי לערני יכולה להיות בשאלה האם מישהו נוהג להחליף ספק שירותי סלולר לעיתים תכופות. בעוד שערני לא ירצה לבזבז זמן על שיפורים מתמידים, אינטואיטיבי עשוי לשנות ולהתנסות בניסיון להגיע לאידיאל שהוא תופס.

אחד המדדים הבולטים ביותר בהבדל בין אינטואיטיבי לערני סובב סביב תפיסה ואידיאליזם. אינטואיטיביים נוטים בכ-41 אחוזים יותר לומר שהם מעדיפים לחשוב על איך דברים אמורים להיות – ולא להתמקד רק במה שיש. אינטואיטיביים גם בכ-40 אחוזים יותר נוטים לשקוע לעתים בדמיונות. התנהגויות כאלה (או היעדרן) ככל הנראה יופיעו בתחומי חיים רבים, כולל בשיחה בסיסית.

אם מישהו נהנה לדון בדעות ותיאוריות שונות אודות איך ייראה העתיד, קיים סיכוי גבוה יותר שמדובר באישיות אינטואיטיבית (בהפרש סטטיסטי של כ-40 אחוזים). זה נכון גם כאשר אדם תוהה פעמים רבות איך חידושים טכנולוגיים ישפיעו על החיים (כ-35 אחוזים). אלה דברים שכדאי לשים אליהם לב כשמעריכים את מיקומו של אדם על הספקטרום אינטואיטיבי/ערני.

לעומת זאת, אם תשימו לב שמישהו מאבד עניין כאשר השיחה נעשית מאוד ספקולטיבית, תאורטית או פילוסופית – סביר יותר שמדובר באישיות ערנית. למרות שגם ערניים משתמשים בדמיון שלהם לצורך תכנון ותכלית, פחות סביר שיתעמקו בדמיון לשם הדמיון עצמו. הרעיונות, הסקרנות והחזון שלהם לרוב קשורים למטרות מעשיות באיזושהי צורה – לא תמיד, אך זהו דפוס סטטיסטי מובהק.

לסיכום, אף התנהלות או מחשבה אחת של אדם אינן עדות מוחלטת לכך שהוא ניחן בתכונת אינטואיטיבי או ערני. נסיבות משתנות עלולות ליצור גיוון רב בהתנהגויות בקרב כלל סוגי האישיות. ובכל זאת, אם תשימו לב לסימנים השונים לאורך זמן, תוכלו לשרטט תמונה רחבה יותר של תכונות האישיות של מישהו. או שפשוט תבקשו ממנו לגשת למבחן שלנו, לא כך?

לקריאה נוספת