״זה דווקא העבודה שטרם התחילה, שלוקחת הכי הרבה זמן לסיים.״
באמצעות סיפוריו, המחיש ג'.ר.ר. טולקין את האתגרים שעמדו בפני דמויותיו כאשר ניצבו מול הרוע שאיים לכלות את אורח חייהן. במובנים רבים, הסצנות בספריו שיקפו את ניצחון הטוב על הרע כפי שחווה אותו בעצמו במלחמת העולם הראשונה ובמהלך חייו בזמן מלחמת העולם השנייה.
מתוך כך, לפניכם תקציר ביוגרפי על ג'.ר.ר. טולקין לפני שנעמיק בניתוח האישיות שלו.
ביוגרפיה
ג'ון רונלד רעואל טולקין נולד ב-3 בינואר 1892 בדרום אפריקה של ימינו, להורים ממוצא פרוסי ומזרח גרמני. אביו נפטר כשהיה בן שלוש בלבד, מה שהותיר את אמו לגדלו יחד עם אחיו לבדה. ללא מקור הכנסה, נאלצה לעבור עם ילדיה להתגורר אצל קרובי משפחה באנגליה. תקופות שבהן ביקר בקרובים, ובמיוחד בחוותה של דודתו ג'יין – שנקראה "Bag End" – שימשו לו כהשראה לרבים מתיאורייו, ובעיקר לתיאורה של מחוז השר.
כבר בגיל ארבע ידע לקרוא ולכתוב שוטף והיה תלמיד להוט במיוחד. גילה עניין רב בבוטניקה ובלשון, ולמד את יסודות הלטינית בגיל צעיר מאוד. גם לאמנות נמשך מילדות, והצטיין בציור של צמחים ומפות. הכישורים והתחומים שמשך אליהם בצעירותו הפכו בסיס איתן לעולמות הפנטזיה ולשפות שיצר לימים.
״ילדים רבים ממציאים (ולפחות מתחילים להמציא) שפות דמיוניות. אני עושה את זה מאז שאני יודע לכתוב.״
כשטולקין היה בן שתים-עשרה, נפטרה אמו. הוא ואחיו נשלחו להתגורר אצל ידיד קרוב, הכומר פרנסיס, שגידל אותם בהתאם לבקשת האם – כמוסלמים קתולים. טולקין נותר נאמן לאמונתו הקתולית לאורך חייו, ותשוקתו הדתית ניכרת באמנות ובשירה השזורים ביצירתו.
כנער התאהב באדית מרי בראט, אך נאסר עליו ליצור עמה קשר עד שיגיע לגיל 21, מאחר שהכומר פרנסיס חשש שהקשר יפגע בהשכלתו. בימי מלחמת העולם הראשונה, לאחר נישואיהם, גויס לצבא כאקדחני בדרגת סגן שני ב-1916.
רוב זמנו בצבא עבר עליו בצרפת, והוא נטל חלק בקרב על הסום – מן הקטלניים שבקרבות המלחמה. טולקין ניצל ממוות רק לאחר שחלה בקדחת שוחות. את שארית המלחמה בילה בבתי חולים ובשירות עורפי, עד שהוכרז כבלתי כשיר לשירות קרבי.
המלחמה השפיעה עמוקות על גישתו של טולקין למלחמות, על השקפותיו הפוליטיות ועל דעותיו על האנושות. אף שלא הביע את עמדותיו בפומבי, היה מובהק בהתנגדותו לקומוניזם, ללאומנות סוציאליסטית ולמושג "האימפריה הבריטית". הוא גם התנגד לעלייה בתיעוש שפקדה את אירופה בעקבות המלחמות, משום שלדעתו פגעה באדמות הטבע וב"אורח החיים הפשוט".
לאחר מלחמת העולם הראשונה הפך לפרופסור, תחילה באוניברסיטת לידס ולאחר מכן באוקספורד כחבר סגל במכללת פמברוק. בשנים אלו כתב את ההוביט ואת טרילוגיית שר הטבעות, והעמיק את עיסוקו האקדמי בבלשנות ובספרות.
במהלך שנותיו המאוחרות זכה לתהילה רבה, והפך לאחד הסופרים הנערצים במיוחד על קהל האלטרנטיבה בשנות ה-60 וה-70. אף שעל פניו שמח על אהבת הקהל, לא התרשם מכך שנהפך לדמות פולחנית בקרב התת-תרבות. השקפותיהם לא תאמו את שלו, שהיה בעל נטייה פוליטית ליברטריאנית.
בנוסף לפועלו כפרופסור, סופר ואמן, היה טולקין בלשן ופילולוג נלהב. (פילולוגיה היא חקר של טקסטים ספרותיים, גרסאותיהם בעל פה ובכתב, קביעת מקוריותם וצורתם המקורית, והבנת משמעותם.) הוא למד והמציא שפות משלו, והיצירות השלמות ביותר מביניהן הן קוונייה וסינדרין. הוא טען כי נמשך ל"דברים שיש להם משמעות גזעית ובלשנית", והאמין כי שפה ומיתולוגיה אינם ניתנים להפרדה.
לאחר מותו ב-1973, בנו כריסטופר פרסם סדרת יצירות מתוך כתביו והטיוטות הלא מושלמות שלו, ובין היתר את הסילמריליון. כתבים אלו העמיקו את הרקע לעולמות ולדמויות שברא במהלך חייו, והבטיחו את המשך מורשתו.
ניתוח אישיות
העולמות והשפות שטולקין יצר עוררו השראה בקרב שוחרי ספרות הפנטזיה במשך עשורים. חיבה לשפות ודמיון עשיר במיוחד הם תכונות שופעות אצל אנשים בעלי טיפוס האישיות מגשר. מתוך כך, לפי דעתנו, ג'.ר.ר. טולקין מהווה דוגמה ייחודית לדמות מגשר אסרטיבי (INFP-A).
מופנם
למרות שהיה פרופסור ונואם מעורר השראה, טולקין העדיף את העולמות שברוחו על פני ההתרחשות שסביבו, כפי שמאפיין מופנם. כמו בילבו בגינס, גם טולקין לא רק כתב על מסעות – אלא גם צייר מפות ותרשימים במטרה להחיות את יצירותיו.
הוא היה נאמן מאוד וחש עמוקות את מותם של מרבית מחבריו הקרובים במלחמת העולם הראשונה. כדי להתמודד עם האובדן והמחלה, מצא מפלט לא בין אנשים אלא בעולם הדמיון של אגדות ומרקם אינטלקטואלי.
אינטואיטיבי
״העולם הרחב כולו סביבכם; תוכלו להתגונן מפניו, אך לא תוכלו לחסום אותו לנצח.״
טולקין חי בעולם של אפשרויות, רעיונות וחלומות. לא היו גבולות למה שיכל לדמיין ולברוא — הוא כתב מתוך חזון. הוא חלם על עולם שבו בני אדם מתאחדים, נעמדים נגד הרוע, ונלחמים על מה שנכון בעיניהם. אידאליזם זה נבע מהשילוב בין תכונות האישיות האינטואיטיבית והרגשית שלו.
מעבר לכך, טולקין הפגין סקרנות בלתי נגמרת לתרבויות, שפות, עמים ומיתולוגיות. כשרונו הבלשני תורגם ישירות ליכולת להמציא שפות חדשות ומורכבות – ובהתאם לכך גם מיתולוגיות וסיפורי רקע שלמים שנלוו להן.
רגשי
״אם אתה באמת רוצה לדעת על מה מבוססת ארץ התיכונה – זה על הפלא והחדווה שאני מוצא בעולם כפי שהוא, ובמיוחד בעולם הטבעי.״
חרף רצינותו כביכול, טולקין היה רומנטיקן אמיתי ואוהב טבע ויופי. רבות מההשראות לדמויות ולנופים בספריו נבעו מחוויות אישיות – מהכפר שבו גדל ומאהבת נעוריו, שהייתה לו אשתו למשך למעלה מ-50 שנה.
גם המלחמה השפיעה עמוקות על חייו וכתיבתו. כסגן שני, רחש אהדה רבה ל"אדם הפשוט". הוא חש קירבה עמוקה לאנשים מן המעמד הנמוך, וגבר בו הסלידה מהפערים שנוצרו בעקבות מעמד והשכלה. מותה של מרבית חברותו הטובה ליווה אותו לכל חייו, והוא ניסה בכל מאודו לעבד את האבל דרך האמנות והכתיבה.
גמיש
״אומרים שהצעד הראשון הוא הקשה מכולם, אבל איני חושב כך. אני בטוח שאני יכול לכתוב אינספור 'פרקים ראשונים'. ואכן כתבתי רבים.״
למרות שהשיג רבות במהלך חייו, היו גם רעיונות וכתבים רבים שהחל בהם ולא השלים. בנו, כריסטופר, השלים ופרסם חלק מהם – במיוחד את הסילמריליון. כתבים אלו העשירו את עולמו המורחב של טולקין, את האוגדן של המיתולוגיה שלו.
טולקין היה ממוקד ונחוש בעת הצורך, אך גם נמשך בקלות לרוחב לב, ספרות ולדמיונות. כמו יוצרים דגולים רבים – במיוחד בעלי טיפוס גמיש – תכונותיו הטובות ביותר יצרו עבורו גם אתגרים לא פשוטים.
אסרטיבי
״נבחרת – ועליך, על כן, לעשות שימוש בכוח, בלב ובתבונה שיש לך.״
על אף שהיה אדם רומנטי בלבו, טולקין לא היה רך או מהסס. כטיפוס אסרטיבי, לא נמנע מלהביע את עמדותיו נגד עוולות – בעיקר בקרב אנשים שהכיר ואהב.
הוא לא נודע כאדם קולני בציבור, אך גם לא הושפע מדעות הסובבים כשחש שעליו לפעול לפי מצפונו. נכדו, סיימון טולקין, סיפר סיפור על סבו, שביטא את מורת רוחו מהמעבר של הטקס הקתולי מליטורגיה בלטינית לאנגלית – ופשוט המשיך לענות בקול רם בלטינית במהלך התפילה, על אף שכל הקהל עבר לאנגלית. סיימון הודה שחש מבוכה כלשהי, אך הבין את העיקרון ואמר: ״לא הייתה לו ברירה אלא לעשות את מה שחשב שנכון.״
סיכום
כמו רבות מהדמויות שבדה מעולם, ג'.ר.ר. טולקין היה איש מורכב ומרתק. כיוצר של יצירות קלאסיות נצחיות כדוגמת ההוביט וטרילוגיית שר הטבעות, כמו גם רומנים נוספים, היה לדמות מפתח בהשראתם של דורות של קוראים וכותבים כאחד.
הסגנון הפיוטי שלו והתובנות בנוגע לגזעים ולשפות המאכלסים את עולמותיו הרחבים מעניקים השראה. ביכולתו היה לתאר את היופי והאכזריות שבאנושות במינון שמעורר גם תקווה וגם משנה זהירות. תכונות אלו השפיעו על הבחירה שלנו לראות בטולקין מגשר אסרטיבי.
אף שאנו עושים את מיטבנו בזיהוי טיפוסי האישיות של אנשים, אין לנו יומרה לשלמות. ייתכן שאחרים יראו את טולקין באור שונה.
נשמח לשמוע גם את דעתכם. מה אתם חושבים על טיפוס האישיות של ג'.ר.ר. טולקין? השאירו את התגובות שלכם למטה!
לקריאה נוספת
אראגורן: משרתו המלכותי (סדרת האישיות של שר הטבעות)