האם עדיף להיות מופנם או מוחצן?

Laura’s avatar
מאמר זה הוא תרגום אוטומטי של AI, ולכן ייתכנו בו שגיאות או ניסוחים לא מדויקים. הגרסה המקורית באנגלית זמינה כאן.

האם עדיף להיות מופנם או מוחצן? הנה התשובה בקצרה: אין תכונת אישיות – כולל מופנמות ומוחצנות – שטובה יותר מאחרות. עם זאת, הסיפור מעט מורכב יותר, וכדאי להעמיק בו.

סטראוטיפים מטעים

אולי נתקלתם בסטראוטיפים שמציגים את המופנמים כאנשים עמוקים ומבודדים, או את המוחצנים כאלופים בשיחה חלקה – אבל אלו דימויים מטעים. זאת משום שמופנמות ומוחצנות אינן באמת קשורות לכישורים החברתיים שלנו או למידת המודעות העצמית שלנו – אלא למקור שממנו אנו שואבים אנרגיה ולאופן שבו אנו מתקשרים עם הסביבה שלנו. כך זה נראה בפועל:

  • כאשר מופנמים חשים מותשים, הם עשויים להזדקק לזמן בו אין הרבה גירויים חיצוניים. הנוחות הזאת עם שקט ובדידות יכולה לגרום להם להפוך לאנשים מתבוננים – ולא פעם אכן כך קורה – אך זה לא אומר שמופנם בהכרח "יותר טוב" בהתבוננות פנימית ממוחצן. מוחצנים יכולים להיות מאוד מודעים לעצמם – פשוט לרוב הם שואבים יותר אנרגיה מסביבה חיצונית ומאנשים מאשר משהות לבד.
  • כאשר מוחצנים חשים מותשים, לרוב הם יוצאים החוצה לעולם כדי להתמלא מחדש. הדחף הזה לצאת ולהיות פעילים יכול להפוך אותם למיומנים חברתית – ולעיתים קרובות כך קורה – אבל זה לא אומר שמוחצן בהכרח "טוב יותר" חברתית ממופנם. מופנמים יכולים להיות מאוד חברותיים ומרתקים – הם פשוט עשויים להזדקק לזמן לבד כדי להטעין מצברים אחרי ששהו בסביבה חברתית.

נורמות תרבותיות

בהתאם לתרבות בה אתם חיים, ייתכן שתרגישו שקל יותר להיות מופנם או מוחצן. אם אתם מוקפים במוחצנים, למשל, אולי תרגישו שקל יותר להשתלב כמוחצן, כי ההעדפות והאנרגיה שלכם דומות יחסית לאלה של הסביבה.

ובכל זאת, זה לא בהכרח טוב יותר להשתלב בהתאם לנורמות התרבותיות – לעיתים קרובות, להיות שונה דווקא מהווה יתרון. עם זאת, אם אתם לרוב בחברת אנשים שאינם חולקים את סוג האישיות שלכם, לעיתים תרגישו כאילו יש לכם חיסרון כלשהו.

תפקידן של תכונות אחרות וחוויות אישיות

מופנמות ומוחצנות הן רק היבט אחד מתוך סוג האישיות של כל אדם. יתר התכונות משפיעות מאוד על התנהלותו, מחשבותיו ותחושותיו. מופנם עם תכונת הרציונלי, למשל, עשוי להתמודד עם ראיון עבודה אחרת לגמרי ממופנם עם תכונת הרגשי.

    גם חוויות חייו של אדם ישפיעו רבות על התמודדותו במצבים שונים. אם אחד מהמופנמים שהוזכרו קודם עבד בעבר בגיוס עובדים, לדוגמה, הניסיון הזה בהחלט ישפיע על הדברים שיאמר בראיון. אז מי יתמודד טוב יותר בראיון עבודה: מוחצן ללא ניסיון בגיוס עובדים, או מופנם עם ניסיון בגיוס? אין דרך לדעת.

    וזה בדיוק מדגיש מדוע אין "טוב" יותר להיות מופנם או מוחצן. לכל אחת מהתכונות נקודות חוזק וחולשה ייחודיות, ואין אף אחת מהן שמציעה יותר יתרונות (או חסרונות) מהשנייה. מעבר לכך, מופנמות ומוחצנות הן רק צד אחד באישיות שלנו – ללא ספק צד חשוב, אבל בסך הכול חלק אחד ממה שמרכיב את מי שאנחנו.

    לאן ממשיכים מכאן?