אם אתם כותבים יצירתיים שכבר השתמשו ב־16Personalities כדי להבין טוב יותר את עצמכם, את חבריכם, אהוביכם, חברי הכיתה או העמיתים לעבודה, אולי מצאתם את עצמכם שואלים, האם אפשר להשתמש ברעיונות הללו בכתיבה שלי?
אם כן, המשיכו לקרוא – המאמר הזה נועד בדיוק בשבילכם! בסדרה בת שישה חלקים, "תיאוריית אישיות בכתיבה סיפורתית", נחקור יחד את האפשרויות והגבולות של יישום תיאוריית האישיות שלנו על דמויות בדיוניות; החל מהנחת היסודות לדמויות עמוקות ואמינות, דרך הבנת מניעים, ועד ליצירת נבלים בעלי מורכבות.
ראשית, הבה נבחן שאלה מרכזית: מה הופך דמות בדיונית לבלתי נשכחת ומושכת?
מדוע דמויות מהפנטות קוראים
סיפורת כתובה מאפשרת לנו לברוח אל עולמות אחרים ולחוות יחד עם הדמויות את פעולותיהן ורגשותיהן כשהן מתקדמות בעלילה. סיפורת נוגעת ללב ולתודעה בכך שהיא משקפת את הערכים, החוויות והחלומות שלנו, ומאפשרת לנו לשקוע בפנטזיות או בתפיסות עולם שמדברות אלינו.
לעיתים גדול לא פחות הוא דווקא הקסם שבהפך הגמור – סיפורת מסוגלת לטבול אותנו בדברים שמעבר לעצמנו, לסייע לנו להבין נקודות מבט שונות, ולתת לנו לחוות בצעיף דק ריגושים קטנים מאירועים שחסרים בחיינו האמיתיים. הממדים האלו נפלאים, בין שאנו קוראים את עבודתו של סופר רבי־מכר או מניחים את הדמיון האישי שלנו על הדף.
אחד המרכיבים הקריטיים בסיפור סוחף הוא דמויות שהקורא יכול להזדהות איתן ולהתעניין בהן. לעיתים נדמה כי הדמויות משניות לעלילה, אך חשבו על למשל סיפורת קולנועית: מדוע שחקנים משקיעים כל כך הרבה בתנועות הגוף, הבעות הפנים וגוני קול? כי הם מצליחים לסחוף פנימה את הצופים.
סיפורת כתובה לרוב לא מגדירה את החזות החיצונית בפרטי פרטים, ובכך מעניקה לקוראים אפשרות להשתתף ביצירה ולהפוך אותה לאישית, באמצעות דמיון הדמויות בצורה הייחודית להם. כל קורא רואה בדמיונו משהו שונה לגמרי, וזוהי ממש קסמיות.
החשיבות של דמויות עקביות
היכולת של קוראים לדמיין מרחיקה מהסופר את הצורך לעצב בקפידה כל פרט חזותי של הדמות, אך במקביל יוצרת גם אתגרים והזדמנויות. על הדמויות לעורר דמיון, לא לכבול אותו. הסופר יכול להעניק די הגדרה כדי להביע את חזונו, מבלי להכביד על הקורא בפרטים צורניים; וכך לאפשר לקוראים להיכנס אל ראש הדמות ולהבינה לעומק.
בלי קשר לתפאורה או לעלילה, הדמויות הן הכלי שבאמצעותו הסופר מתקשר עם הקורא – מתאר התנהגות וניסיון אנושי. בין שבשאיפתו לעורר מתח, הערכה, חמלה, אימה או התרגשות – הדמויות הופכות להמשך של האנושיות של הקורא, כאילו פיסה ממחשבתו ומגופו הושתלה לתוך הסיפור. לעיתים הן כמעט הופכות לאיברי חישה – דרכן הקורא חש את תחושתן וחווה את שחוו.
חיבור שכזה מתאפשר ביתר קלות כאשר דמויות בסיפור הן עקביות; קוראים יתקשו להזדהות עם דמויות שמתנהגות באקראיות, כי התנהגות כזו שונה משל עצמם. כאשר דמויות מגיבות בעיקר לנסיבות חיצוניות, ולא ממניעים פנימיים אמינים, הן נדמות מטושטשות במקום חיות, גנריות במקום ייחודיות. לדמויות חזקות יש חוקים פנימיים, ואם יפרו אותם – הקוראים ימצאו עצמם מגיבים בתסכול או פליאה ונפלטים מהסיפור הסוחף.
מערכת מציאותית
דמויות עמוקות הופכות סיפורים לממכרים יותר, אך הן גם כלי עזר מלהיב לכותבים עצמם. בואו נצייר לרגע דמויות ופועלם כמכונית עם תקלות מכניות – תחושה מוכרת לכותבים רבים. בדומה לכותב מיומן, מכונאי טוב יודע להחליף חלקים בזמן, כדי להניע את הרכב. מהנדס, לעומת זאת, מבין בפרטי פרטים את מבנה הרכב, ואף מסוגל לנבא או לשנות את תפקודו. סופר שמבין כראוי את אישיות הדמויות יוכל ליצור סיפורים לא רק אמינים – אלא גם מורכבים – ולחזות כיצד מאפייני דמות משתלבים עם סיטואציות ודמויות נוספות.
ההחלטה להגדיר דמויות בפירוט לא מעניקה מידית לכותב את הכלים לבצע זאת – אך קיימות שיטות עזר לכך. למשל, סופרי פנטזיה ימי־ביניימית מסוימים משתמשים בחוקי משחק התפקידים Dungeons & Dragons לעיצוב דמויות. בשיטה זו יש תועלת לז'אנר, אך היא אינה עוסקת באלמנטים קריטיים של אישיות, ומשאירה את ההתלבטויות האלו לכותב.
כאן יכולה תיאוריית סוגי האישיות להציל אותנו – ממש כאביר מצוחצח בשריון – מהדמויות הסחופות וחסרות החיים, מהגיבורים הבנאליים והמוסרניים יתר על המידה, ומהנבלים הצפויים והשטחיים. תיאוריית האישיות שעליה אנו מתבססים יכולה להוות כלי רב־עוצמה להגדרה, הבנה ותיאור של דמויות. רחוק מהגבלת היצירתיות, מערכת כזו דווקא יכולה להעצים אותה – נרחיב על כך בהמשך.
כותבי סיפורת צריכים לתמרן בראשם בין המון פרטים: תפאורות, עלילות, דמויות, קצב ועוד. תיאוריית סוגי האישיות יכולה לכוון בעדינות ולהעשיר היבטים בתהליך היצירתי. אין הכרח להגביל בפועל את פעולות הדמויות, שכן טיפוסי האישיות מייצגים קטגוריות רחבות מאוד מתוך שלל התכונות של אנשים במציאות. עם זאת, היא עוזרת לכותבים להציג מניעים להתנהגות הדמויות – באמינות ממשית שמעמיקה את החוויה.
השימוש ב־16 סוגי האישיות שלנו – כולל תכונות ה־Identity – כתבניות בסיסיות לבניית דמויות מעניק יתרון עצום לעומת יצירתן מאפס. כל טיפוס אישיות, למרות המגוון שבו, מאופיין בדפוסים צפויים של התנהגות, שמשפיעים על יחסי הדמות עם סביבתה, עם דמויות אחרות ועם עצמה. התיאוריה הזו אף פותחת צוהר למסלולי חיים נפוצים – אישיים, חברתיים ומקצועיים – עבור טיפוסים שונים, שמהם יכול הכותב לשאוב השראה ולפתח עלילות שמתחברות היטב ובאמינות לדמויות.
כשאנשים קוראים על טיפוס אישיות באתר שלנו, לא פעם עולה בהם המחשבה – אני מכיר מישהו כזה בדיוק! או וואו, זה ממש אני. באותו אופן, כשסופרים בונים דמויות בצורה מודעת וזהירה על פי טיפוסי אישיות – הקוראים חשים שהם פוגשים אנשים אמיתיים, וזו ממש זהב ספרותי.
המשך קריאה
עיינו ביתר חלקי סדרת הכתיבה הסיפורתית שלנו:
תיאוריית אישיות בכתיבה סיפורתית – חלק ב': מתודולוגיית טיפים באפיון דמויות
תיאוריית אישיות בכתיבה סיפורתית – חלק ג': גבולות והפרת חוקים
תיאוריית אישיות בכתיבה סיפורתית – חלק ד': עומק הרוע – "רעים"
תיאוריית אישיות בכתיבה סיפורתית – חלק ה': כתיבה עבור טיפוסי אישיות של קוראים