מתדיין
לך בנתיב ההוגה העצמאי, שאין לו ביטחון. חשוף את רעיונותיך לסכנות שבחילוקי דעות. אמור מה שאתה חושב, ופחד יותר מהסטיגמה של הקונפורמיות מאשר מהתווית של "משוגע". ובנושאים שנראים לך חשובים, עמוד על שלך והישמע בכל מחיר.תומס ג‘ ווטסון
טיפוס האישיות "מתדיין" הוא פרקליט השטן האולטימטיבי, שפורח בתהליך של קריעת טיעונים ואמונות לגזרים, ונהנה לתת לקרעים להתפזר ברוח לעיני כל. בשונה מטיפוסי אישיות נחושים יותר, המתדיינים לא עושים זאת כדי להשיג מטרה עמוקה יותר או יעד אסטרטגי, אלא פשוט מפני שזה כיף. אף אחד לא אוהב את הדו-קרב המנטלי כמו המתדיינים, כי הוא מעניק להם הזדמנות לתרגל את השנינות הזריזה וחסרת המאמץ שלהם, את מאגר הידע הרחב שצברו, ואת היכולת לחבר רעיונות נפרדים כדי להוכיח את הנקודה.
בעלי טיפוס אישיות זה משחקים את פרקליט השטן לא רק כדי לפתח תחושה טובה יותר של ההיגיון של הצד השני, אלא גם כדי להבין טוב יותר רעיונות מנוגדים - כי המתדיינים הם אלה שמציגים אותם.
אסור לבלבל את הטקטיקה הזו עם ההבנה ההדדית שטיפוסי אישיות בקבוצת תפקיד הדיפלומט מחפשים. המתדיינים נמצאים בחיפוש תמידי אחר ידע, ואיזו דרך טובה יותר יש להשיג ידע מאשר לתקוף רעיון ולהגן עליו מכל זווית ומכל כיוון?
כאן אין כללים - אנחנו מנסים להשיג משהו!
המתדיינים נהנים לשחק את הצד החלש, ומתענגים על התרגיל המנטלי שבהטלת ספק בצורת החשיבה הנפוצה. תכונה זו הופכת אותם לחסרי תחליף בעת תכנון מחדש של מערכות קיימות, או הפרעה לסדר הקיים במטרה לדחוף את העניינים בכיוונים חדשים וחכמים. עם זאת, אם הם יצטרכו לנהל את המשימות השוטפות של מימוש ההצעות שלהם בפועל, הם יהיו אומללים מאוד. המתדיינים אוהבים סיעור מוחות ולחשוב בגדול, אבל הם יתחמקו בכל מחיר מ"העבודה השחורה". בעלי טיפוס אישיות זה מהווים כשלושה אחוזים מהאוכלוסייה, וזה טוב מאוד, כיוון שזה מאפשר להם ליצור רעיונות מקוריים, ואז ללכת צעד אחורה ולתת לטיפוסי האישיות הרבים והקפדניים יותר לטפל בלוגיסטיקה של יישום ותחזוקת הרעיונות.
היכולת שלהם להתווכח יכולה להיות מעצבנת - היא זוכה להערכה כשמעוניינים בה, אבל כשהם מרגיזים אנשים אחרים, למשל מטילים ספק בבוס לעיני כולם במהלך פגישה, או מפרקים לגורמים כל דבר שבן או בת הזוג אומרים, זה יכול לגרור פגיעה קשה וכואבת. הכנות המוחלטת של המתדיינים רק תורמת לבעיה הזו, כי הם אינם מרככים את דבריהם ולא מעניין אותם להיתפס כרגישים או בעלי חמלה. טיפוסי אישיות דומים למתדיינים מסתדרים איתם בלי בעיה, אך טיפוסים רגישים יותר, והחברה ככלל, מעדיפים לעתים קרובות להימנע מעימותים ומעדיפים רגשות, נוחות ואפילו שקרים לבנים על פני אמיתות לא נעימות ורציונליות קרה.
זה מתסכל את המתדיינים, והם מגלים שההנאה שלהם מהתנצחויות שורפת גשרים רבים, לעתים קרובות בלי כוונה, בעודם חוצים בגסות את הספים של האחרים כדי לפקפק באמונות שלהם ולטאטא לצד את רגשותיהם. המתדיינים מצפים מאחרים להתנהג אליהם כפי שהם מתנהגים, ומאוד לא אוהבים כשמטפלים בהם בכפפות של משי. לא מוצא חן בעיניהם כשאחרים לא מגיעים לנקודה, במיוחד כשמדובר בבקשת טובה. המתדיינים זוכים לכבוד בזכות החזון, הביטחון, הידע וחוש ההומור החריף שלהם, אך הם מתקשים לנצל את התכונות האלה כבסיס לחברויות ולקשרים רומנטיים עמוקים יותר.
מפספסים הזדמנויות כי הן נראות כמו עבודה קשה
המתדיינים צריכים לעבור דרך ארוכה יותר מרוב האחרים כדי לרסן את היכולות הטבעיות שלהם. העצמאות האינטלקטואלית שלהם והחזון החופשי יכולים להיות בעלי ערך עצום כשהם האחראים, או לפחות כשהאחראים מקשיבים להם, אבל כדי להגיע למקום הזה, נדרשת לעתים יסודיות שבעלי טיפוס האישיות "מתדיין" מתקשים לגייס.
ברגע שהגיעו לעמדה כזו, על המתדיינים לזכור שכדי שהרעיונות שלהם יתממשו, הם תלויים באחרים שירכיבו את הפאזל. אם המתדיינים ישקיעו יותר זמן בניצחון בוויכוחים מאשר ביצירת הסכמה, הם יגלו שפשוט אין להם את התמיכה הדרושה להצלחה. כיוון שהם משחקים את פרקליט השטן כל כך טוב, בעלי טיפוס אישיות זה ימצאו אולי אתגר אינטלקטואלי מורכב ומתגמל במיוחד בהבנת הפרספקטיבה הרגשית יותר, ובקידום של התחשבות ופשרה לצד הלוגיקה והקידמה.