למד מהאתמול, חיה למען היום, קווה למחר. הדבר החשוב ביותר הוא לא להפסיק לשאול שאלות.

טיפוס האישיות "לוגיקאי" נדיר למדי, ומהווה רק שלושה אחוזים מהאוכלוסייה. מבחינת הלוגיקאים זהו יתרון, כיוון שאין דבר שמעציב אותם יותר מאשר להיות "כמו כולם". הלוגיקאים מתגאים בכושר ההמצאה וביצירתיות שלהם, בפרספקטיבה הייחודית ובאינטלקט הערני שלהם. הלוגיקאים, שמוכרים לעתים קרובות כפילוסופים, הוגים או פרופסורים מפוזרים, אחראיים לרבות מהתגליות המדעיות בהיסטוריה.

חיים שאין בהם התבוננות אינם ראויים לחיותם

בעלי טיפוס אישיות זה אוהבים דפוסים, ואפשר כמעט לומר שהתחביב שלהם הוא למצוא סתירות בין הצהרות. לכן, לא כדאי לשקר ללוגיקאי. האירוניה היא שתמיד צריך לקחת את מה שהלוגיקאים אומרים בערבון מוגבל. הם לא משקרים, אבל הם נוטים לשתף מחשבות שלא עובדו עד תומן, ובמקום לראות באחרים שותפים של ממש לדיון, הם נעזרים באחרים ככלי לבדיקת רעיונות ותיאוריות בשביל עצמם.

הדבר גורם לבעלי טיפוס אישיות זה להיראות לא אמינים, אבל בפועל הם אלה שהכי נלהבים והכי מוכשרים לגלות בעיות, לסנן אינספור גורמים ופרטים שקשורים אליהן, ולפתח פתרון ייחודי ויישומי. רק אל תצפו מהם לדוחות התקדמות סדירים. אנשים בעלי טיפוס אישיות זה לא מתעניינים בפעילויות היומיומיות הרגילות, אבל כשהם מוצאים סביבה בה הגאונות והפוטנציאל היצירתיים שלהם יכולים לבוא לידי ביטוי, אין גבול לזמן ולאנרגיה שהם מקדישים לפיתוח פתרונות חכמים וטובים.

תחילתה של התבונה בפליאה

למראית עין הם חיים במין חלום בהקיץ שלא נגמר, אבל תהליכי המחשבה שלהם פועלים כל הזמן, והראש שלהם מלא ברעיונות מהרגע שבו הם מתעוררים בבוקר. החשיבה הבלתי-פוסקת יכולה לגרום להם להיראות מהורהרים ומנותקים, כיוון שלעתים קרובות הם מנהלים דיונים שלמים בראש, אך האמת היא שהלוגיקאים רגועים למדי וידידותיים כשהם בסביבת אנשים שהם מכירים, או שחולקים איתם תחומי עניין. יחד עם זאת, כשהלוגיקאים נמצאים בין אנשים זרים הם עשויים להפוך לביישניים ביותר, והיחס הידידותי שלהם עשוי להפוך במהירות לתוקפני אם הם סבורים שמישהו מותח ביקורת על התיאוריות או המסקנות הלוגיות שלהם.

כשהלוגיקאים מתרגשים במיוחד, השיחה איתם יכולה להפוך לקשה מאוד, כשהם מנסים להסביר את שרשרת המסקנות הלוגיות שהובילה אותם אלהרעיון האחרון שהגו. לעתים קרובות הלוגיקאים יבחרו פשוט לעבור לנושא אחר, לפני שהאחרים הבינו בכלל מה הם מנסים להגיד, ולא לטרוח להסביר את הדברים במילים פשוטות.

גם ההיפך נכון, כשאנשים מסבירים את תהליכי המחשבה שלהם ללוגיקאים במונחים של סובייקטיביות ורגשות. דמיינו מנגנון מכני מסובך להפליא, שלוקח כל עובדה ורעיון שיש, מעבד אותם ביחד עם מנה הגונה של הגיון יצירתי, ומפיק את התוצאות הלוגיות ביותר שאפשר - כך עובד המוח של הלוגיקאים, ואנשים בעלי טיפוס אישיות זה אינם מגלים סובלנות רבה לכלי עבודה אמוציונליים שנתקעים להם בין גלגלי השיניים.

מי שרוצה לשנות את העולם, שישנה קודם כל את עצמו

יתר על כן, סביר להניח שהלוגיקאים לא יצליחו להבין כלל תלונות רגשיות, ומוטב לחבריהם לא לצפות למצוא אצלם תמיכה רגשית משמעותית. בעלי טיפוס האישיות "לוגיקאי" יעדיפו בהרבה לתת שורה של הצעות לוגיות לפתרון הבעיה בשורש. זוהי פרספקטיבה שלא תמיד מתקבלת בברכה על ידי האנשים הקרובים להם והרגישים יותר. הדבר "תופס" גם לגבי רוב המוסכמות והיעדים החברתיים, כגון תכנון ארוחות או נישואין, כיוון שללוגיקאים חשוב הרבה יותר להיות מקוריים ולהגיע לתוצאות יעילות.

מה שבאמת עוצר את הלוגיקאים הוא החשש התמידי שלהם מפני כישלון. בעלי טיפוס אישיות זה נוטים להעריך-מחדש את המחשבות והתיאוריות של עצמם, ולדאוג כל הזמן שמא פספסו חתיכה חשובה מהפאזל - עד כדי כך שהם קופאים והולכים לאיבוד בעולם לא-מוחשי שבו המחשבות שלהם לא מיושמות בפועל. האתגר הגדול ביותר עבור הלוגיקאים הוא ככל הנראה להתגבר על הספק העצמי הזה. כשזה מצליח להם, המתנות האינטלקטואליות הקטנות והגדולות שהם מסוגלים לתת לעולם מצדיקות את כל ההשקעה.